                פתיחת הלב לב אחד זה יצא ראשונה ' שנות מספר יאתיו קרוב לחמשים שנה. הלא מראש בסדר דברתי . שאלות ותשו' על סדר ארח חיים הנה הבאתי. וכזאת וכזאת דלא פסיק סדרא. טיפחתי וריביתי ערוכה בכל ושמורה  מתחילתו ( ועד סופו נותן בהם סימנים . ח"ב וח"ג אלו מן ההלכות כתוב על גביהן בשערים המצויינים. כמעשה אבות חק"ל תפוחין. והן בעין הכל היה למאכולת אש חבל על דאבדין ולא משתכחין. אבידה שאינה חוזרת ' חסרון לא יוכל להמנות. הגו'ת לבי תבונות נשכח מן  הלב לב חדש זה ינחמנו. לבלתי ידח ממנו. מן הבא בידי עדין לא הגיע. לפי מיעוט השנים לשליש ולרביע. חוב'ר חב'ר אחת הנה ואחת הנה. שלא כסדרן והנה תסובנה. זעיר שם זעיר שם הפעם ילוה. לפי העת והזמן כשכיר יקוה. אחת למעלה וז' למטה שהייות מצויות. מדלגים היינו וערוב פרשיות. מאשר תשיג ידי. ואני אל אלהים אקרא ה' יגמור בעדי. דברים היוצאים מן הלב לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. יהא רעוא דתתקבל אני בצדק אחזה. כי קמיה שמיא גליא. דכל הכתוב בו לשמו יתברך בלתי שום פניה. למען דעת את הדרך אשר נלך בה. שלא נכשל משום חומר שבה. כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה  ליראה את ה' הנכבד והנורא וינזרו מקדשי. אמר לחכמה. תורה לשמה. היא שעמדה לאבותינו ולנו. הגדיל ה' לעשות עמנו. כאשר חכמים הגידו במדרש רבה ס' כי תשא ע"פ. חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות חירות ממה"מ חירות משעבוד מלכיות ועיין נמי בעירובין דף ד"ן ושפר קדמי טועמי'ה חיים למה זכו להני תרתי טפי משאר יעודים וטובות שיש בעולם ויתכן לומר עפ"י מה שראיתי לרבינו בחיי ז"ל ס' תרומה דכתב וז"ל כי שני לוחות הברית הם כנגד ב' אברים מיוחדים שבגוף האדם אשר בהם יקבל חכמת התורה והם המוח והלב יע"ש והנה ידוע כי עיקר החיות תלוי בב' אברים אלו המוח והלב ולכן היינו טעמא שע"י התורה שהיא עץ חיים נצולים ממיתת הנפש והגוף כי מלה"מ הוא ממית את האדם בנפש שהוא המחטיאו כדכתיב והנפש החוטאת היא תמות ושעבוד הגלות הוא מיתת הגוף דכמו שדרשו רז"ל ע"פ במחשכים הושיבני כמתי עולם דע"י הגלות נחשבים כמתים ונראה כי חיות המוח רמז לחירות משעבוד מלכיות שהרי אמרו רז"ל בפרק חלק דצ"ב דא"ר אלעזר כל אדם שאין בו דעת לסוף גולה שנאמר גלה עמי מבלי דעת. והלב רמז לחיות מחירות מלה"מ שע"י שמטיל טיפת מרה חותך סימנים שבלב וממיתו כמ"ש רז"ל וזהו כונת התנא גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה וכו' והילך לפניך לשון הזהב של הרב מופת הדור בס' מדבר קדמות מערכת ל' אות ו' וז"ל עיקר החיות תלוי בלב ואי אפשר לחיות בלא לב והלב מלך באברים וכמ"ש בזוהר סדר נשא דקכ"ו ועיקר העבודה לה' בלב כמ"ש בסנהדרין ד"ו רחמנא לבא בעי וכמ"ש הרב תו"ח בשיטתו דהעבודה צריכה בלב בלי שום צד תערובת פניה וכמו שמבואר שם בגמ' דרבא אם היות דמתני תליסר מתיבתא בעוקצין היה מתאונן שלא הגיע למדרגת רב יאודה בעבודה עי"ש ואפשר דלכן התחלה וסוף התורה הוא ל'ב דהוא עיקר העבודה עכ"ד ודפח"ח. ואני בעוניי ברגליו אעבורה אשר יחדיו נמתיק רמז זה במאי דהתורה נעוץ סופה בתחילתה דלעיני כל ישראל בראשית אותיות ל"ב כדי להודיענו כי צריך בתורה שיהיה לשמה וכשיהיה לבו לשמים אז יוכל לידע אמיתות התורה וכמ"ש הרב שלטי הגבורים סביב המרדכי בשבת ר"פ במה מדליקין וז"ל כי אתה תאיר נרי ה' אלהי יגיה חשכי היינו דכשאדם עוסק בתורה לשמה הקב"ה מגיה חשכו שאינו בא לידי עון ואינו מורה בתורה. שלא כהלכה ולכן אמר הכתוב והגית בו יומם ולילה שכתב הרב אור חדש בהקדמתו אור החיים וזל נ"ל חיים שצ"ל יגיה לשון נוגה דכשהקב"ה רואה שלבו של אדם לש"ש ואין בלבו להשיג עומקא של הלכה מגיה דבריו שלא יצא מפיו הוראות שלא כהלכה עכ"ל לזה בא הרמז לעיני כל ישראל דמאיר עיניהם בהלכה כשלומדים בתורה בראשית ע"ד בשביל התורה שנקראת ראשית הכל תלוי בלב דאם לבו בשמים הקב"ה מאיר עיניו כענין בריאת העולם דהארץ היתה וחושך ע"פ תהום ויאמר אלהים ויהי אור כן יהיה למי שלומד בתורה לשמה דלבו לשמים וכ"כ יכול ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריה: | וזה בעצמו כונת המסרה להורות נתן בלבו ולהורות את בני ישראל בו תרמוז כי כשמכוין האדם לש"ש דהיינו להורות נתן בלבו אז זוכה ולהורות את בנ"י ומובטח שיהיה מורה הוראות בישראל להיות דן דין  אמת לאמיתו:  ואמרתי אל לב'י דהא נמי כיון המשורר במקראיו במזמור פ"ד אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם דהנה ידוע משרז"ל דאין עוז אלא תורה שנאמר ה' עוז לעמו יתן וא"כ זהוא הכונה אשרי אדם שיהיה זוכה דעוז לו דהתורה שלומד הוא בך דהיינו לשמו יתברך וזה תלוי מסילות בלבבם כשיהיה לבו שלם לשם שמים בלתי שום פניה. וישמח חיים דבזוה"ק דרשו ע"ד זה בפי' המקרא ולפי דרכינו הוא מכוון יפה והאדם יראה לעינים וה' ראה ללבב כי הוא יודע תעלומות לב